אפליקציה לחינוך פיננסי במשפחה
מגרש המשחקים
המשפחתי של הכסף.
צברתי עוזרת לכם להפוך משימות ודמי כיס להזדמנות לתרגל בחירה, חיסכון ונתינה. הילדים רואים מה עשו וכמה צברו, ואתם קובעים את המסגרת ומאשרים.
נרשמים בדפדפן, גם מהטלפון. בלי התקנה.
- מגיל 6
- מתחילים עם ילד אחד בחינם
- הכסף נשאר אצלכם
המחשה של מסך הילד באפליקציה
איך זה עובד
מתחילים בהסכמה. מתרגלים בכל שבוע.
ההגדרה לוקחת עשר דקות, ביחד עם הילד. אחר כך זה נכנס לקצב של השבוע, והכללים והסכומים ברורים לשניכם.
מסכימים יחד
בוחרים משימות שמתאימות לילד, קובעים על מה מקבלים תשלום ואיך דמי הכיס מתחלקים. יש גם אחריות בבית שעושים בלי תשלום.
עושים ומאשרים
הילד מסמן מה ביצע, ואתם מאשרים. שניכם יכולים לראות מה כבר נעשה ומה עוד נשאר.
מחלקים ובוחרים
ביום המשכורת אתם סוגרים את השבוע. הסכום שנצבר נרשם בצנצנות, והילד רואה מה עומד לרשותו להוצאה, לחיסכון ולתרומה.
זו גם הזדמנות לשיחה קטנה: מה חשוב לך לקנות, ולמה תרצה לחכות?
שלוש צנצנות
ליהנות עכשיו. לחסוך למטרה. לתת לאחרים.
לדוגמה: מתוך ₪20, ₪10 לבזבוז, ₪8 לחיסכון ו-₪2 לתרומה. הסכומים והאחוזים נקבעים לפי ההסכם המשפחתי שלכם.
בזבוז לבחור בשביל היום
כסף לקניות שהילד בוחר, בתוך הגבולות שסיכמתם. אפשר ליהנות מהקנייה, ואפשר גם לגלות שבפעם הבאה רוצים לבחור אחרת.
חיסכון להתקדם למשהו שרוצים
בוחרים יעד ורואים כמה כבר הצטבר וכמה עוד חסר. ההתקדמות הופכת למוחשית. אפשר להוסיף ריבית חודשית שאתם מגדירים ומממנים, כדי שהילד יתנסה גם בזה.
תרומה לבחור למי רוצים לעזור
מדברים על מטרה שחשובה לילד, והוא שותף לבחירת התרומה. אתם מבצעים אותה בפועל ומתעדים.
כרטיס נטען
יש לילד כרטיס נטען? עכשיו לכל שקל עליו יש סיבה.
להטעין כרטיס לוקח דקה. מה שחסר הוא הסיפור: למה הכסף הגיע, ובשביל מה. צברתי לא מתחברת לכרטיס ולא מעבירה כסף. היא נותנת לכל הטענה את העבודה שמאחוריה.
ניתן לבחור כל כרטיס נטען: מקס, ישראכרט, כאל, פועלים ג'וניור, דואר ישראל ואחרים. צברתי אינה קשורה לחברות הכרטיסים, ואינה מתחברת לכרטיס.
הצנצנת מתמלאת
ביום המשכורת, מה שנכנס לצנצנת הבזבוז מחכה לכרטיס. ההודעה שמגיעה אליכם אומרת כמה.
אתם מטעינים
כמו היום, באפליקציה של חברת הכרטיס. חוזרים ולוחצים "הטענתי", והסכום עובר מהצנצנת לכרטיס.
הילד יודע מאיפה
בהיסטוריה שלו ההטענה עומדת ליד העבודה שהרוויחה אותה. וכשמגיעים ליעד, אפשר להעביר גם את החיסכון לכרטיס ולתת לו לקנות בעצמו.
ואם סבתא נתנה כסף ליום ההולדת, רושמים אותו כמתנה, עם השם שלה, בצנצנת שבחרתם.
הגישה בבית
המסגרת שלכם. מקום לילד לבחור.
אתם קובעים מה מתאים לבית שלכם, והילד שותף להסכמות ולבחירות בהתאם לגילו וליכולותיו. לא על כל דבר בבית מקבלים כסף, וגם את זה הילד לומד.
דברים שעושים כחלק מהחיים בבית, ללא תשלום. ברשימה של הילד, אבל לא במשכורת.
משימות שהסכמתם מראש לתגמל עליהן. מהן מורכבת המשכורת השבועית.
משימות נוספות שהילד יכול לבחור, בהתאם לכללים שקבעתם, כדי להרוויח יותר.
הכסף עוד מופשט, הצנצנות לא. החוויה היא הדבר, לא הסכום.
מתחילים בסכומים קטנים, בבחירות מוחשיות וביעד קרוב שהילד רוצה. הצנצנת שמתמלאה, מישהו ששם לב, וטקס שחוזר: שתיים-שלוש משימות בסיס קצרות, ויום משכורת ביחד ליד המסך, באותה שעה בכל שבוע. הטקס הוא השכר, יותר מהכסף.
כבר סופרים ימים ליום המשכורת. ההוגנות היא הכול, והיעד הוא המנוע.
בגיל הזה מתחילים להבין שכסף מצטבר, ולראות את הפס של היעד מתקדם זו כבר תחושה. מציעים, לא מכתיבים: "איזה שתי משימות היית רוצה שיהיו שלך?". בוחרים יחד משימות, ובודקים לאורך הדרך מה עוזר לילד להתמיד. והוא ישים לב אם שילמתם פעם אחת באיחור.
בגיל הזה בודקים אתכם: אם ההסכם הוגן משני הצדדים, ואם אתם עומדים בו.
הוא רוצה להיות מסוגל, לא ילד קטן. משימות שנראות כמו אחריות של גדולים מניעות יותר ממשימות של סידור. יושבים ביחד על הרשימה ומתמחרים ביחד, ומותר לו להתמקח: זה בדיוק התרגול.
האוטונומיה מתחילה. נותנים לילד חלק אמיתי בבחירת המשימות ובהחלטות על הכסף.
הכסף מתחיל להיות אמיתי: משהו שקונים עם חברים. מדברים כמו עם שותף: "זה מה שאנחנו צריכים בבית, מה אתה לוקח על עצמך ובאיזה מחיר?". הוא יכול להציע משימות משלו דרך היוזמות, ואם הגדרתם ריבית, זה הזמן להראות איך החיסכון גדל בזכותה.
עובדים בשביל דברים שבאמת רוצים, ובשביל תחושת שליטה. הסכם הוגן ומרחק נכון.
פחות משימות, גדולות יותר, במחיר משמעותי: אחריות שבועית שלמה שווה יותר מחמש משימות קטנות. התפקיד שלכם הוא לאשר בזמן ולא להיות צוואר בקבוק, ולתת לבזבוז להיות שלו: הבחירה, התוצאה והשיחה אחריה הן התרגול.
אחריות, לא משמעת. כמעט מבוגר, וההסכם צריך להיראות ככה.
עצמאות כלכלית קרובה: רישיון, בגדים, יציאות, אולי עבודה ראשונה. חיסכון למשהו גדול הופך מוחשי, ואם הגדרתם ריבית, גם מה שהיא מוסיפה. אישור בלי טקס, ופעם בחודש מסתכלים ביחד על ההיסטוריה.
מתאימים את המשימות, הסכומים ומרחב הבחירה לילד שלכם. הגיל הוא נקודת מוצא, ואתם מכירים אותו הכי טוב.
אפליקציה אחת, שני צדדים
לילד התמונה שלו. לכם התמונה המשפחתית.
הילד רואה
- את המשימות שלו, ו"עשיתי!" על כל אחת
- מה כבר צבר בכל צנצנת
- לאן מתקדם יעד החיסכון
אתם רואים
- מה מחכה לאישור
- את היתרות בצנצנות
- את ההיסטוריה של כל ילד
אפשר להשתמש גם במכשיר שלכם. הילד אינו צריך טלפון משלו.
פנקס, לא בנק
הכסף אצלכם. התמונה ברורה לכולם.
צברתי מתעדת את מה שהוסכם ואת מה שנצבר. היא אינה מחוברת לחשבון הבנק ואינה מעבירה כסף: התשלום והתרומה בפועל נשארים אצלכם.
אין חיבור לבנק או לארנק, וגם לא לכרטיס הנטען של הילד: אתם מטעינים אותו, וצברתי רושמת. משיכה באפליקציה היא רישום, לא העברה, והכסף האמיתי נשאר אצלכם.
אין פרסומות, אין אנליטיקס באפליקציה, אין מכירת מידע. בכוונה לא הכנסנו כלי מעקב לאפליקציה שילדים משתמשים בה. באתר הזה אנחנו סופרים ביקורים בכלי שמותקן אצלנו, בלי עוגיות ובלי לזהות אתכם.
שם פרטי, שנת לידה, הפרצוף שבחר, והפנקס שלו: מה שצריך כדי להציג לו את המשימות והצנצנות. אין מייל, אין סיסמה, אין תמונות. המייל היחיד במשפחה הוא שלכם.
יום המשכורת משלם רק על מה שאישרתם, אוטומטית ביום ראשון בבוקר או בלחיצה שלכם. שום דבר לא מאושר בשמכם, שום שורה בהיסטוריה לא נמחקת, ותיקון הוא תמיד שורה נוספת.
מי אנחנו
מי עומד מאחורי צברתי?
צברתי נולדה מהחיבור בין פסיכולוגיה, טכנולוגיה והורות.
ד"ר יאן סרדצה
פסיכולוג וחוקר, מתמחה בילדים, משפחות וחוסן
עידן כהן
איש הייטק, מפתח תוכנה עם שנים של פיתוח מערכות מורכבות
לצד הרקע המקצועי, כל אחד מאיתנו מביא לצברתי גם את הניסיון האישי שלו כאב לשלושה ילדים. מתוך החיים בבית, השאלות שעולות סביב כסף, אחריות, חיסכון, בחירה וערך של עבודה, נולד הרצון ליצור כלי שיעזור למשפחות ללמד ילדים על כסף בצורה פשוטה, טבעית ומעשית.
כך נולדה צברתי: שילוב של ידע פסיכולוגי, ניסיון טכנולוגי וניסיון אמיתי מהחיים כהורים.
מה זה עולה
מתחילים בחינם. בוחרים מה מתאים למשפחה.
המחיר הוא למשפחה כולה, לא לילד. ולצידו תוכנית חינם שבה כל הלולאה עובדת, לילד אחד.
חינם
מתאים להתחלה עם ילד אחד ושני הורים.
- משימות חובה, בסיס ואקסטרה
- יום משכורת
- שלוש צנצנות, באחוזים שאתם קובעים
- יעד חיסכון ותרומות
- היסטוריה, מדליות והתראות
ההיסטוריה והפנקס נשמרים לתמיד, בכל תוכנית.
משפחה
כל מה שבחינם, ועוד:
- ילדים ללא הגבלה
- ריבית חודשית על צנצנת החיסכון
- מדד שוק לצד הצנצנת
- יוזמות: הילד מציע עבודה שלא ברשימה
- יועץ משפחתי, לצפייה בלבד
רכישת התוכנית תיפתח בקרוב. עד אז אף אחד לא מחויב בכלום.
מהרגע שנפתחו, עם כל היכולות. כשההטבה מסתיימת שום דבר לא נמחק: ילד אחד נשאר פעיל במסלול החינמי, ושאר הילדים עוברים לצפייה בלבד.
שאלות נפוצות
מה שהורים שואלים.
צריך לשלם לילד על כל עזרה בבית?
לא. אתם בוחרים מה נחשב אחריות משפחתית ללא תשלום ועל אילו משימות מסכימים לתת תגמול. ההבחנה הזאת ברורה לילד מראש, והיא חלק מהלמידה.
מה קורה אם משימה לא בוצעה?
רק משימה שבוצעה ואושרה מוסיפה לסכום השבועי. הכסף שכבר נצבר נשמר, ואין קנסות. אם הילד מתקשה לאורך זמן, אפשר לבדוק יחד אם המשימה והציפיות מתאימות לו.
ומה אם הילד קונה משהו שלא הייתי בוחר בשבילו?
בתוך הגבולות שסיכמתם, יש מקום להעדפות שלו. אפשר להתעניין במה אהב בקנייה או מה היה בוחר אחרת בפעם הבאה. קנייה להנאה אינה כשלעצמה טעות.
האם כסף באמת עובר באפליקציה?
לא. צברתי היא רישום של כסף שהמשפחה התחייבה להעמיד לרשות הילד. הכסף עצמו נשאר אצלכם, ואתם מבצעים קניות או תרומות בפועל.
אין חיבור לחשבון בנק, לכרטיס או לארנק דיגיטלי, ולא יהיה. משיכה באפליקציה היא רישום, לא העברה. לילד יש כרטיס נטען? אתם ממשיכים להטעין אותו כמו היום, וצברתי רושמת כמה עבר אליו ומאיזו עבודה.
צריך טלפון לילד?
לא. אפשר להשתמש בטלפון שלכם: לילד יש תצוגה משלו, נעולה בקוד של ארבע ספרות. לילד עם מכשיר משלו מקשרים אותו בקוד של שש ספרות, בלי מייל ובלי סיסמה.
מאיזה גיל זה מתאים?
מגיל 6 ועד סוף התיכון. מתחילים במשימות, בסכומים ובבחירות שמתאימים לילד, ומרחיבים בהדרגה לפי היכולת והניסיון שלו.
איפה משתמשים? יש אפליקציה בחנות?
נרשמים ומשתמשים בדפדפן, גם מהטלפון, בלי התקנה. אפשר להוסיף את צברתי למסך הבית כמו אפליקציה. גרסה ל-Google Play בדרך.
עוד שאלות, על הכרטיס הנטען, על הריבית, על המדד ליד החיסכון, על תרומות ויוזמות: כל השאלות והתשובות.
מתחילים בשבוע אחד.
בחרו כמה משימות שמתאימות לבית שלכם ויעד קטן שהילד רוצה לחסוך אליו. משם מתחילים לתרגל, יחד.